מאגמה נוצרת במקומות מיוחדים, שבהם הסלע במעטפת או בקרום התחתון נמס חלקית: כשהלחץ עליו יורד (למשל מתחת לרכס באמצע האוקיינוס), כשמים נכנסים אליו ומורידים את נקודת ההיתוך (למשל מעל לוח שצולל), או מעל נקודה חמה. המאגמה קלה מהסלע שסביבה, ולכן היא עולה ומצטברת במאגרים מתחת להרי געש.
יש מאגמה נוזלית יחסית, שמתפרצת בשקט, ומאגמה סמיכה ועשירה בצורן, שכולאת גזים ומתפרצת בפיצוץ. רוב המאגמה לא מגיעה לפני השטח בכלל — היא מתקררת לאט בעומק והופכת לסלעים כמו גרניט. וולקנולוגים מזהים מאגמה שמתקרבת לפני השטח לפי רעידות קטנות, גזים שיוצאים ו״התנפחות״ של ההר.