כשהלבה זורמת, פני השטח שלה מתקררים מהר ונעשים קרום שחור, בזמן שבפנים היא עדיין מותכת וממשיכה לזרום. לפעמים הלבה זורמת בתוך ״צינור״ שהקרום יצר, ואחרי שהיא מתרוקנת נשארת מערת לבה. לבה נוזלית יכולה לזרום קילומטרים רבים, ולבה סמיכה זזה לאט ונערמת ליד הלוע.
מהלבה שמתקררת נוצרים סלעים: בזלת כהה מלבה נוזלית, אובסידיאן מלבה שהתקררה מהר מאוד, ופומיס מלבה מלאת בועות. רוב זרמי הלבה איטיים מספיק כדי שאנשים יספיקו להתרחק, אבל הם שורפים ומכסים כל מה שבדרכם. מתקרבים ללבה רק מדענים עם ציוד מגן.

