פומיס נוצרת בהתפרצויות מתפוצצות, כשמאגמה סמיכה ומלאה גזים מתפרצת החוצה. הגזים יוצאים בבת אחת ויוצרים אינספור בועות — כמו קצף של משקה מוגז — והלבה מתקררת מהר מאוד סביבן. מה שנשאר הוא ״קצף של זכוכית״: אבן שרובה חללים מלאי אוויר.
אחרי התפרצויות תת־ימיות נראו בים ״רפסודות״ של פומיס צפה, שהשתרעו על שטח עצום ונסחפו אלפי קילומטרים. בני אדם משתמשים בפומיס לשיוף, לניקוי ולהכנת בטון קל. זה סלע אחד עם אובסידיאן בהרכב — ההבדל הוא בבועות.

