חרוזים עוזרים לזכור שיר ונותנים לו מוזיקליות. יש חרוז ״מלא״, שבו ההברה המוטעמת והסיום זהים בצליל, ויש חרוז ״חלקי״, שבו הצלילים רק דומים. אפשר לחרוז שורות צמודות (שורה 1 עם 2) או לסירוגין (1 עם 3, 2 עם 4). בראפ חורזים לפעמים גם באמצע השורה, כמה פעמים ברצף.
הכלל החשוב: המשמעות קודמת לחרוז. שורה שנכתבה רק כדי לחרוז נשמעת מאולצת, והמאזין מרגיש. אם אין חרוז טוב — אפשר לשנות את סדר המילים, לבחור מילה נרדפת, או פשוט לוותר על החרוז בשורה הזו. שירים רבים ויפים כמעט בלי חרוזים.

