השם בא מהמילה הלטינית לגיר, כי באירופה יש מאותה תקופה שכבות גיר עבות, כמו המצוקים הלבנים של דובר שבאנגליה. בקרטיקון היבשות המשיכו להתרחק, ימים רדודים כיסו חלקים גדולים מהיבשות — גם את רוב שטח ישראל של היום — ופרחים הופיעו לראשונה.
הקרטיקון הוא התקופה שבה חיו הכי הרבה סוגים מוכרים של דינוזאורים: טירנוזאורוס, טריצרטופס, ולוצירפטור, ספינוזאורוס, אנקילוזאורוס ודינוזאורי מקור הברווז. התקופה הסתיימה בפגיעת האסטרואיד ובהכחדה הגדולה.
בקרטיקון חיו גם צבים, תנינים, לטאות, נחשים קדומים, יונקים קטנים וציפורים רבות. על הים שלטו המוזאזאורים, ובשמיים — הפטרוזאורים הענקיים. היו גם חרקים מאביקים, כמו דבורים, שהתפתחו לצד הפרחים.