היבשות של כדור הארץ זזות לאט מאוד — כמה סנטימטרים בשנה, בערך בקצב שבו גדלות הציפורניים. לפני כ־300 מיליון שנה הן התחברו ליבשת אחת ענקית. בתקופת היורה פנגאה התחילה להתפרק, ובקרטיקון כבר היו יבשות נפרדות שמזכירות את אלה של היום.
בגלל פנגאה, דינוזאורים מוקדמים יכלו ללכת מאפריקה לאמריקה בלי לחצות ים. לכן מוצאים דינוזאורים קרובים מאוד ביבשות שהיום רחוקות זו מזו. ככל שהיבשות התרחקו, הדינוזאורים בכל יבשת התפתחו בנפרד.
את הרעיון שהיבשות זזות הציע המדען אלפרד וגנר בתחילת המאה ה־20, אבל רבים לא האמינו לו כי לא היה ברור מה מזיז אותן. רק בשנות השישים התגלה שהקרקעית של האוקיינוסים מתרחבת, והרעיון התקבל.