השריון של האנקילוזאורוס היה עשוי מלוחות גרמיים שצמחו בתוך העור, כמו אצל תנינים היום. הלוחות כיסו את הגב, את הצוואר ואת הראש — אפילו העפעפיים היו מוגנים. הראש היה רחב ושטוח, והמקור התאים לתלישת צמחים נמוכים.
בקצה הזנב הייתה אלה גרמית גדולה. הזנב היה קשיח ליד האלה וגמיש ליד הגוף, כך שיכול היה להניף אותה בכוח לעבר רגליים של טורף. הוא חי באותו זמן כמו הטירנוזאורוס, אבל ממנו נמצאו פחות מאובנים, ולכן הגודל שלו הוא הערכה.
לאנקילוזאורוס היו קרובים רבים, הנקראים אנקילוזאורים. חלקם היו בלי אלה בזנב, ובמקומה קוצים בולטים על הכתפיים. בקנדה נמצא קרוב משוריין שנשמר כל כך טוב, שרואים בו את צורת השריון כמו בפסל — ואפילו שאריות של צבעו.