הרעיון של יוניקוד פשוט: מספר אחד לכל תו, אותו מספר בכל מחשב ובכל טלפון. כך הודעה בעברית שנכתבה בירושלים תופיע נכון גם בטלפון ביפן. 128 התווים הראשונים זהים ל־ASCII, ואחריהם באים אלפביתים רבים — יוונית, קירילית, עברית, ערבית, הינדית — ואלפי סימנים סיניים. גם כתבים עתיקים, כמו כתב היתדות והכתב הכנעני הקדום, נמצאים בו.
גם האימוג׳י הם תווים ביוניקוד: לכל פרצוף ולכל סמל יש מספר. הם נראים קצת שונה בכל טלפון כי כל חברה מציירת אותם בעצמה — אבל המשמעות והמספר זהים. ארגון בין־לאומי מוסיף מדי שנה תווים ואימוג׳י חדשים, אחרי דיון והצבעה. לשמירת תווי יוניקוד בקובץ משתמשים לרוב בשיטה שבה אות אנגלית תופסת בייט אחד ואות עברית שניים.

