הטרנזיסטור הומצא בדצמבר 1947 במעבדות בל בארצות הברית, בידי ג׳ון ברדין, וולטר בראטיין וויליאם שוקלי, שזכו בזכותו בפרס נובל. הוא החליף את שפופרות הריק — גדולות, חמות ושבירות — ברכיב קטן, קר וחסכוני. הטרנזיסטורים עשויים מחומרים שנקראים ״מוליכים למחצה״, בעיקר סיליקון, שמוליכים חשמל רק בתנאים מסוימים.
בשנים 1958–1959 למדו לבנות הרבה טרנזיסטורים יחד על פיסה אחת של סיליקון — השבב. מאז הם הלכו וקטנו: היום טרנזיסטור בשבב חדש קטן פי אלפים מעובי של שערה, ובשבב אחד של טלפון יש מיליארדים מהם. כשמחברים טרנזיסטורים יחד בדרכים חכמות, הם יכולים לחבר מספרים, להשוות ולזכור — וכך נבנה מעבד שלם.

