עדה הייתה בתו של המשורר לורד ביירון, ואמה דאגה שתלמד מתמטיקה ומדעים — דבר נדיר לבנות באותה תקופה. היא תרגמה לאנגלית מאמר על המכונה של באבג׳, והוסיפה לו הערות ארוכות פי כמה מהמאמר עצמו. באחת ההערות כתבה שלב אחרי שלב איך המכונה תחשב סדרה של מספרים מתמטיים. היסטוריונים מתווכחים כמה מזה היה רעיון שלה וכמה של באבג׳, אבל ההערות נחשבות לאחד המסמכים החשובים בתולדות המחשוב.
החשוב מכול הוא הרעיון שלה: מכונה כזאת יכולה לעבוד על כל דבר שאפשר לייצג בסימנים — אותיות, צלילים ואפילו מוזיקה. זה בדיוק מה שהמחשבים עושים היום. היא גם כתבה שהמכונה לא ״ממציאה״ דבר, אלא עושה רק מה שמורים לה — רעיון שמדענים מתווכחים עליו עד היום, בעידן הבינה המלאכותית.

