ENIAC היה עצום: הוא תפס אולם שלם, שקל כ־27 עד 30 טון, והיו בו כ־17,500 שפופרות ריק — מעין נורות שמשמשות כמתגים. השפופרות התחממו ונשרפו לעיתים קרובות, וצוות שלם עסק בהחלפתן. ובכל זאת, הוא חישב פי אלפים מהר יותר מאדם עם מחשבון, ובכמה שניות פתר חישובים שלקחו ימים.
את ENIAC ״תכנתו״ בחיבור כבלים ובסיבוב מתגים, וזו הייתה עבודה מסובכת שעשתה קבוצה של שש מתמטיקאיות. במשך שנים רבות כמעט לא הזכירו אותן, ורק מאוחר יותר הוכר התפקיד החשוב שלהן. ENIAC נבנה בשביל הצבא האמריקני, לחישוב מסלולים של פגזים, ושימש גם למחקרים מדעיים עד 1955.

