הפרדת רשויות מחלקת את הכוח לשלוש, אבל זה לא מספיק. צריך גם דרך לעצור רשות שמנסה לקחת יותר כוח ממה שמגיע לה. כאן נכנסים האיזונים והבלמים: כל רשות משגיחה על חברותיה, ויכולה ״ללחוץ על הבלם״ כשמשהו לא תקין.
בישראל יש לכך דוגמאות רבות. הכנסת יכולה להביע אי־אמון בממשלה ולהעמיד במקומה ממשלה אחרת, וועדות הכנסת מזמנות נציגי משרדים לתת הסברים. הממשלה מגישה הצעות חוק ומכינה את הצעת התקציב, אבל הכנסת צריכה לאשר אותן. בית המשפט יכול לקבוע שהחלטה של משרד ממשלתי אינה חוקית. גם מבקר המדינה והתקשורת החופשית עוזרים לפקח על השלטון, אף שהם אינם אחת משלוש הרשויות.
טעות נפוצה היא לראות בבלמים ״מריבה״ בין הרשויות. בעצם זה חלק מהתכנון: כמו בלמים ברכב, הם לא נועדו לעצור את הנסיעה אלא לשמור שהיא תהיה בטוחה.