לבית המשפט העליון בירושלים יש שני ״כובעים״. בכובע אחד הוא שומע ערעורים על פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים. בכובע השני הוא יושב כבית המשפט הגבוה לצדק — בג״ץ. לבג״ץ פונים כשטוענים שגוף שלטוני, כמו משרד ממשלתי, רשות מקומית, המשטרה או גוף ציבורי אחר, פגע באדם שלא כדין.
הפנייה לבג״ץ נקראת עתירה, ומי שמגיש אותה נקרא עותר. בג״ץ בודק אם הגוף פעל לפי החוק, בסמכות ובצורה סבירה, ויכול להורות לו לשנות את החלטתו. כך גם אדם יחיד, בלי כוח ובלי קשרים, יכול להשמיע את טענותיו מול המדינה.
האפשרות לפנות לבית משפט נגד השלטון היא חלק מאיזונים ובלמים ומשלטון החוק. טעות נפוצה היא לחשוב שבג״ץ הוא בית משפט נפרד בבניין אחר. בפועל אלה שופטי בית המשפט העליון עצמם, כשהם דנים בעניינים נגד רשויות השלטון.