דמיינו משחק שבו מי שמחזיק בכדור יכול לשנות את הכללים באמצע. אף אחד לא היה רוצה לשחק. שלטון החוק מבטיח שהכללים במדינה ידועים, יציבים ומחייבים את כולם. רשות שלטונית רשאית לעשות רק מה שהחוק מסמיך אותה לעשות, ואילו אזרח רשאי לעשות כל מה שהחוק אינו אוסר.
יש כמה עקרונות חשובים: שוויון בפני החוק; פרסום החוק — כל חוק חדש מתפרסם ב״רשומות״, כדי שכל אחד יוכל לדעת עליו; ואין עונש בלי חוק — אי אפשר להעניש על מעשה שלא היה אסור כשנעשה. מבחינים גם בין שלטון החוק הפורמלי, שלפיו כולם פועלים לפי החוק, לבין שלטון החוק המהותי, שדורש שהחוקים עצמם יהיו הוגנים ויכבדו את זכויות האדם.
על שלטון החוק שומרים המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט ומבקר המדינה — אבל גם כל אחד מאיתנו. טעות נפוצה היא לחשוב שמותר לא לציית לחוק שלא מוצא חן בעינינו. בדמוקרטיה משנים חוק בדרכים חוקיות: שכנוע, הפגנה כחוק והצבעה.