כסף ציבורי שייך לכולנו, ולכן חשוב שמישהו יבדוק איך משתמשים בו. מבקר המדינה ועובדי משרדו בודקים את עבודתם של משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות וגופים נוספים. כשהם מוצאים ליקויים — בזבוז, התנהלות לא תקינה או פעולה בניגוד לחוק — הם מפרסמים זאת בדוחות שכל אחד יכול לקרוא.
את מבקר המדינה בוחרת הכנסת, בהצבעה חשאית, לכהונה אחת של שבע שנים. המבקר אחראי בפני הכנסת ולא בפני הממשלה — וזה חשוב, כי מי שבודק את הממשלה לא צריך להיות תלוי בה. מבקר המדינה ממלא גם תפקיד של נציב תלונות הציבור: אזרח שחושב שגוף ציבורי פגע בו יכול להגיש אליו תלונה.
מבקר המדינה אינו אחת משלוש הרשויות, אבל הוא חלק חשוב ממערכת האיזונים והבלמים. טעות נפוצה היא לחשוב שהמבקר מעניש. הוא לא שופט ולא מטיל עונשים; הוא חושף ליקויים וממליץ לתקן אותם.