בישראל גדלים כמה מינים של דבורנית, בעיקר בחורש, בבתות ובשולי שדות, והם פורחים בסוף החורף ובאביב. הצמח נמוך, ולכן קל לפספס אותו. עלה הכותרת התחתון — ״השפה״ — קטיפתי, חום־סגול, עם דוגמה שדומה לגוף של דבורה.
הפרח משחרר חומרי ריח שדומים לריח של נקבת דבורה ממין מסוים. זכר שמגיע מנסה ״להזדווג״ עם הפרח, ובדרך נדבקת לראשו חבילת אבקה. כשהוא מנסה שוב בפרח אחר — האבקה עוברת. הזכר לא מקבל צוף בכלל.
הזרעים של סחלבים זעירים כמו אבק, והם נובטים רק בעזרת פטריות מיוחדות באדמה. לכן קשה מאוד להעביר סחלבי בר לגינה — הם פשוט מתים. כל הסחלבים בישראל מוגנים.