איך בנויה נוצה
במרכז הנוצה עובר גבעול — ציר קשה וחלול בחלקו התחתון. משני צדי הגבעול יוצאים מאות ענפים דקים שנקראים זקנים, ומכל זקן יוצאים ענפים זעירים עוד יותר, שעליהם וו קטנטנים. הווים נאחזים זה בזה כמו רוכסן או כמו סקוץ׳, וכך נוצר משטח חלק וגמיש שאוויר כמעט לא עובר דרכו.
כשנוצה ״נפתחת״ — למשל אחרי מאבק או רוח חזקה — הציפור מעבירה אותה במקור, והווים נסגרים שוב. אתם יכולים לנסות זאת בעצמכם: אם תמצאו נוצה שנשרה, הפרידו בעדינות בין הזקנים ואז החליקו אותם באצבעות מהבסיס לקצה. הם ייצמדו מחדש. אחרי שנוגעים בנוצה שנמצאה בחוץ, שוטפים ידיים.
נוצות לכל תפקיד
נוצות המעוף הן הארוכות והחזקות שבכנפיים, והן מה שדוחף את הציפור באוויר. נוצות הזנב משמשות כהגה וכבלם. נוצות הכיסוי מכסות את הגוף כמו רעפים על גג, ונותנות לציפור צורה חלקה שעוברת באוויר בקלות.
מתחת לנוצות הכיסוי יש פלומה — נוצות רכות ותפוחות בלי ווים. הפלומה כולאת אוויר ליד הגוף, והאוויר הכלוא שומר על החום, כמו מעיל חורף. גוזלים רבים בוקעים מכוסים בפלומה בלבד. בימים קרים רואים ציפורים ״מנופחות״: הן מרימות את הנוצות כדי לכלוא עוד אוויר.
מאיפה באים הצבעים
יש שתי דרכים לצבוע נוצה. הדרך הראשונה היא חומרי צבע, פיגמנטים. חומר בשם מלנין נותן צבעים שחורים, חומים ואפורים, וגם מחזק את הנוצה. צבעים אדומים, כתומים וצהובים מגיעים לרוב מהמזון: הפלמינגו, למשל, ורוד בזכות חומרים שבסרטנים הזעירים ובאצות שהוא אוכל.
הדרך השנייה היא מבנה. הכחול של השלדג או הירוק המבריק בצוואר של היונה אינם חומר צבע, אלא תוצאה של מבנים זעירים בנוצה שמחזירים אור באופן מיוחד. לכן הצבע משתנה כשמסתכלים מזווית אחרת. אם טוחנים נוצה כחולה כזאת לאבקה — הכחול נעלם.
טיפוח והחלפה
ציפורים מקדישות זמן רב בכל יום לטיפוח הנוצות. אצל רוב הציפורים יש בבסיס הזנב בלוטה שמפרישה שמן, והציפור מורחת אותו במקור על הנוצות. השמן שומר עליהן גמישות ועוזר להן לדחות מים. ציפורים גם מתרחצות במים ובאבק, כדי לנקות את הנוצות ולהיפטר מטפילים קטנים.
נוצה היא חומר מת, כמו השיער שלנו, ולכן היא נשחקת. פעם או פעמיים בשנה הציפורים מחליפות נוצות — תהליך שנקרא נשירה. רוב הציפורים מחליפות את נוצות המעוף בהדרגה, אחת־אחת, כדי שיוכלו להמשיך לעוף. ברווזים רבים מחליפים את כולן בבת אחת, ולכן במשך כמה שבועות הם אינם יכולים לעוף ומסתתרים על המים.
כמה נוצות יש לציפור?
מדענים ספרו פעם את הנוצות של כמה ציפורים, אחת־אחת. ליונק־דבש קטן מצפון אמריקה נספרו כ־940 נוצות, ולברבור נספרו יותר מ־25,000 — רובן על הראש ועל הצוואר הארוך. ככלל, לציפורים גדולות יש יותר נוצות, אבל הנוצות של ציפורים קטנות צפופות מאוד ביחס לגודלן.
הנוצות לא הומצאו בשביל מעוף. לפי מה שמוכר היום, לדינוזאורים רבים כבר היו נוצות פשוטות, שכנראה עזרו להם לשמור על חום ולהתהדר. רק אחר כך, אצל אבות הציפורים, הפכו חלק מהנוצות לכנפיים של ממש.