שלד קל וחזק
אצל רוב הציפורים העצמות הגדולות חלולות, ובתוכן יש תמיכות דקות שמחזקות אותן, כמו קורות בגשר. כך העצם קלה מאוד ועדיין לא נשברת בקלות. חלק מהעצמות התאחו זו לזו לאורך הדורות, והשלד נעשה נוקשה ויציב — חשוב מאוד כשהכנפיים מכות באוויר בכוח.
במרכז החזה יש לציפורים המעופפות עצם חזה גדולה עם רכס בולט, שנראה כמו השדרה של סירה. אל הרכס הזה נאחזים שרירי המעוף העצומים, שאצל ציפורים רבות הם החלק הכבד ביותר בגוף. אצל יען ופינגווין, שאינם עפים, הרכס הזה קטן או שונה לגמרי.
מקור במקום שיניים
לציפורים של היום אין שיניים. המקור שלהן עשוי עצם שמכוסה בשכבה קשה של קרטין — אותו חומר שממנו עשויות הציפורניים שלנו. מקור קל בהרבה מלסת מלאה בשיניים, וזה עוד חיסכון במשקל. צורת המקור מספרת מה הציפור אוכלת: מקור עבה לפיצוח זרעים, מקור מעוקל לקריעת בשר, ומקור ארוך וחד לדיג.
אז איך ציפור ״לועסת״? רבות מהן בולעות את המזון בשלמותו. קודם הוא נאגר בזפק, כיס בצוואר, ומשם עובר לקורקבן — קיבה שרירית וחזקה. ציפורים שאוכלות זרעים בולעות אבנים קטנות, והקורקבן משפשף בעזרתן את המזון עד שהוא נטחן. כך עושים השיניים את עבודתן עמוק בתוך הגוף, קרוב למרכז הכובד.
נשימה בשביל ספורטאים
מעוף דורש המון אנרגיה, ולכן ציפורים צריכות הרבה חמצן. לצד הריאות יש להן כמה שקי אוויר שמתפרשים בתוך הגוף ואפילו נכנסים לחלק מהעצמות. השקים פועלים כמו מפוחים: הם דוחפים אוויר דרך הריאות בכיוון אחד, גם כשהציפור שואפת וגם כשהיא נושפת. כך הריאות מקבלות אוויר טרי כמעט כל הזמן.
הלב של ציפור גדול ביחס לגוף ופועם מהר, ובציפורים קטנות מהר מאוד. חום הגוף של רוב הציפורים גבוה משלנו — בדרך כלל כארבעים מעלות ומעלה. הגוף החם והמהיר הזה מאפשר להן לעוף, אבל מחייב אותן לאכול הרבה ובתדירות גבוהה.
חושים חדים
לציפורים יש עיניים גדולות מאוד ביחס לראש, ואצל עופות דורסים הראייה חדה פי כמה משלנו. ציפורים רבות רואות גם אור אולטרה־סגול, שאנחנו לא רואים בכלל, וכך הן מבחינות בדוגמאות על נוצות ועל פירות. לרוב הציפורים העיניים נמצאות בצדי הראש, והן רואות כמעט סביב סביב — מצוין כדי לשים לב לטורף שמתקרב.
גם השמיעה חשובה, בעיקר לציפורי לילה כמו התנשמת, שמאתרת עכבר בחושך לפי הרחש שלו. חוש הריח שונה מאוד ממין למין: הקיווי מניו זילנד מריח תולעים דרך נחיריים שנמצאים בקצה המקור, ויש עופות ים שמוצאים מזון בלב האוקיינוס לפי הריח.
רגליים ש״מתכופפות הפוך״
כשמסתכלים על רגל של ציפור, נראה כאילו הברך שלה מתכופפת לאחור. בעצם זו לא הברך אלא הקרסול! ציפורים הולכות על האצבעות, והברך האמיתית מוסתרת בין הנוצות, קרוב לגוף. לרוב הציפורים יש ארבע אצבעות: שלוש קדימה ואחת לאחור, וזה עוזר להן לאחוז בענף.
כשציפור יושבת על ענף ומכופפת את הרגליים, גידים מיוחדים מהדקים את האצבעות סביבו. כך היא יכולה לישון על ענף בלי ליפול. גם צורת הרגל מספרת סיפור: לברווזים יש קרום שחייה בין האצבעות, לעופות דורסים טפרים חדים, ולאנפה רגליים ארוכות להליכה במים רדודים.