החוויאי הוא עיט בהיר עם ראש עגול ועיניים צהובות גדולות, שניזון כמעט רק מנחשים. הוא מגיע לישראל באביב, מקנן כאן ועוזב לאפריקה בסתיו.
החוויאי צד בדרך מיוחדת: הוא מרחף במקום בגובה, כמו בז ענק, וסורק את הקרקע. כשהוא מזהה נחש, הוא צונח, תופס אותו ברגליים ומכה בראשו. הרגליים שלו מכוסות קשקשים עבים שעוזרים להגן מפני הכשות, אבל גם הוא לא מוגן לגמרי.
את הנחש החוויאי בולע בשלמותו, מהראש. כשהוא מביא נחש לגוזל, לפעמים רואים את הזנב של הנחש בולט מהמקור, והגוזל מושך אותו החוצה ובולע בעצמו.
זוג חוויאים מגדל בכל שנה גוזל אחד בלבד, בקן על עץ. השם העברי בא מהמילה ״חיוויא״, שפירושה נחש בארמית.
💡 איך זוכרים? חוויאי = ״אוכל החיוויא״ — הנחשים.
1. מה אוכל החוויאי בעיקר?
2. איך החוויאי מחפש טרף?
3. כמה גוזלים מגדל זוג חוויאים בשנה?
איך זוכרים מה זה חוויאי?
חוויאי = ״אוכל החיוויא״ — הנחשים.
אילו מושגים קשורים לחוויאי?
עיט ניצי, טפרים, עקב חורף. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
