שחפית הקוטב מקננת באזורים הצפוניים של אירופה, אסיה ואמריקה, בקיץ שלהם, ואז טסה דרומה עד הים שליד אנטארקטיקה, שם קיץ באותו זמן. כך היא חיה ״שני קיצים״ בשנה ורואה יותר אור יום מכל בעל חיים אחר.
כשחוקרים הצמידו לשחפיות מכשירי מעקב זעירים, גילו שהן עוברות בממוצע כשבעים אלף קילומטרים בשנה. הן לא טסות בקו ישר, אלא בצורה מפותלת, לפי הרוחות והמזון בדרך.
שחפיות הקוטב חיות שנים רבות, ולכן במהלך חייהן הן עוברות מרחקים עצומים. הן ניזונות מדגים קטנים וסרטנים, שאותם הן תופסות בצלילה קצרה מהאוויר.

