כשהזכר מחזר אחרי נקבה, הוא פורש את המניפה, מנער אותה כך שהיא מרשרשת ומבריקה, ומסתובב לאט. הנוצות הארוכות אינן הזנב עצמו, אלא נוצות כיסוי שצומחות מעליו; הזנב האמיתי, הקצר, תומך במניפה מאחור.
מחקרים מראים שהנקבות שמות לב לתצוגה של הזכרים — לרבות מספר ה״עיניים״, הצבע והתנועה. הנקבה חומה ומוסווית יותר, כי היא דוגרת ומגדלת את האפרוחים.
אחרי עונת הקינון הזכר מאבד את הנוצות הארוכות בנשירה, וצומחות לו חדשות בשנה הבאה. טווסים חיים בטבע ביערות ובשדות, ובני אדם החזיקו אותם בגנים ובארמונות כבר אלפי שנים.