השריון של הצב בנוי משני חלקים — עליון ותחתון — שמחוברים לעמוד השדרה ולצלעות. כשהוא בסכנה הוא מכניס את הראש והרגליים פנימה. השריון מכוסה בלוחות, ועל כל לוח יש קווים שמעידים על הגדילה, אבל אי אפשר לדעת בדיוק את גילו לפיהם.
הצב אוכל עשבים, פרחים ופירות שנפלו. בחורף הוא חופר באדמה ונכנס לתרדמה, ובאביב יוצא ומחפש בן זוג. הנקבה מטילה כמה ביצים בגומה, והגורים בוקעים לבד, בגודל של מטבע גדול.
מספרם ירד בגלל איסוף כחיות מחמד, כבישים ואובדן שטחים. אם רואים צב בשביל — משאירים אותו. אם הוא על כביש, מבוגר יכול להעביר אותו לצד שאליו הלך.