לאוכלי צמחים יש התאמות לאכילת צמחים, שקשה לעכל אותם. לפרות, לצבאים וליעלים יש קיבה מחולקת לכמה חלקים, והן מעלות את המזון חזרה לפה ולועסות שוב — העלאת גירה. לשפני סלע ולארנבות שיניים שנשחקות מהעשב. לחגבים לסתות חזקות שגוזרות עלים.
לאוכלי צמחים רבים עיניים בצדי הראש, שמאפשרות לראות כמעט מסביב ולזהות טורף שמתקרב. רבים מהם חיים בעדרים, כי יותר עיניים מגלות סכנה מהר יותר.
אוכלי צמחים חשובים לצמחים עצמם: הם מפזרים זרעים בגללים, ומאביקים פרחים כשהם שותים צוף.

