כדי להכין פפירוס, חתכו את הגבעול לרצועות דקות, הניחו שכבה אחת לאורך ושכבה שנייה לרוחב, ולחצו והכו עליהן עד שהמיץ של הצמח הדביק אותן לדף אחד. אחרי הייבוש החליקו את הדף באבן. כמה דפים חוברו יחד למגילה ארוכה, וכתבו עליהם בקנה ובדיו שחורה ואדומה.
המצרים ייצאו פפירוס לעולם כולו, והוא שימש גם יוונים ורומאים. מהשם ״פפירוס״ באות המילים paper באנגלית ו־papier בצרפתית. בזכות האקלים היבש של מצרים נשמרו מגילות פפירוס רבות, ובהן מכתבים, חשבונות, סיפורים ותרגילי חשבון.

