המילה ״הירוגליפים״ פירושה ביוונית ״חריטות קדושות״, כי המצרים כתבו בו בעיקר על קירות מקדשים וקברים. חלק מהסימנים מייצגים צליל אחד או כמה צלילים, חלקם מילה שלמה, וחלקם רק עוזרים להבין לאיזה סוג מילה מתכוונים. בתקופה הקלאסית השתמשו בכמה מאות סימנים, ובתקופות מאוחרות — באלפים.
אפשר היה לכתוב בכל כיוון, וקוראים לקראת הפנים של הדמויות. שמות מלכים נכתבו בתוך מסגרת אליפטית — קרטוש. הכתובת האחרונה הידועה נחקקה בשנת 394 לספירה בערך, ואחר כך נשכח הכתב, עד שאבן הרוזטה עזרה לפענח אותו במאה ה־19. השם העברי ״חרטומים״ לקוח מהמילה שבתורה לחכמי מצרים.