השם לייזר הוא ראשי תיבות באנגלית של משפט שפירושו ״הגברת אור בעזרת פליטה מאולצת של קרינה״. בתוך המכשיר חלקיקים ״מעוררים״ משחררים אור באותו צבע ובאותו כיוון, והאור מוחזר בין מראות ומתחזק. הלייזר הראשון נבנה ב־1960 בידי הפיזיקאי האמריקני תאודור מיימן, ובהתחלה קראו לו ״פתרון שמחפש בעיה״.
היום לייזרים נמצאים בכל מקום: בסורק הברקודים בקופה, במדפסות, בכבלי סיבים אופטיים שמעבירים אינטרנט, בניתוחי עיניים, בחיתוך מתכת ובמכשירים שמודדים מרחק. בעזרת לייזר מדדו אפילו את המרחק לירח, ממראות שהשאירו עליו אסטרונאוטים. אבל אסור לכוון לייזר, אפילו עט קטן, לעיניים או למטוסים — הוא עלול לפגוע בראייה.

