האחות שעמדה מרחוק
בזמן שבני ישראל היו עבדים במצרים, פרעה ציווה להשליך ליאור כל בן שנולד לעברים. כשנולד משה, אמו הסתירה אותו שלושה חודשים. כשכבר לא יכלה להסתיר אותו, שמה אותו בתיבה קטנה בין קני הסוף שעל שפת היאור.
אחותו של התינוק עמדה מרחוק כדי לראות מה ייעשה לו. בפרק הזה בספר שמות לא מוזכר שמה, אבל לפי המסורת זו הייתה מרים.
בת פרעה ירדה לרחוץ ביאור, מצאה את התיבה וריחמה על התינוק הבוכה. ואז האחות ניגשה ושאלה בחוכמה אם להביא מינקת מהעבריות. בת פרעה הסכימה — והאחות הביאה את אמו של התינוק עצמו! כך משה גדל בזמן הראשון אצל משפחתו.
שירה עם תופים
אחרי יציאת מצרים ומעבר ים סוף, שר משה עם בני ישראל את ״שירת הים״. מיד אחר כך מסופר על ״מרים הנביאה אחות אהרן״: היא לקחה תוף בידה, וכל הנשים יצאו אחריה בתופים ובמחולות — כלומר בריקודים.
מרים פתחה בשירה: ״שירו לה׳ כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים״. היא מכונה בתנ״ך נביאה — ומעטות הנשים שזוכות לתואר הזה בתנ״ך, ביניהן גם דבורה וחולדה.
בדורות האחרונים, יש משפחות שמוסיפות לשולחן ליל הסדר ״כוס של מרים״ ליד כוס אליהו, לזכר מקומה בסיפור יציאת מצרים.
״אל נא רפא נא לה״
בספר במדבר מסופר שמרים ואהרן דיברו נגד משה אחיהם. התורה מציינת שמשה היה עניו מאוד, וה׳ אמר שמשה הוא נביא מיוחד, שה׳ מדבר איתו ישירות. כשהענן סר, התברר שמרים חלתה בצרעת, ועורה היה לבן כשלג.
משה לא כעס על אחותו. הוא מיד התפלל בשבילה בחמש מילים בלבד: ״אל נא רפא נא לה״ — אלוהים, אנא, רפא אותה. זו אחת התפילות הקצרות והמפורסמות בתנ״ך.
מרים נאלצה להיות שבעה ימים מחוץ למחנה. וכל העם חיכה לה — לא המשיכו במסע עד שחזרה. זה מראה כמה היא הייתה חשובה לכולם.
חכמים במשנה ראו בזה מעין תשלום על מה שעשתה פעם: מרים חיכתה לאחיה התינוק ליד היאור, ולכן עכשיו העם כולו חיכה לה. ושימו לב גם לשירה ליד הים: מרים לא שרה לבד — כל הנשים יצאו אחריה. היא הייתה מנהיגה שאנשים רצו ללכת אחריה.
בארה של מרים
מרים נפטרה במדבר, במקום שנקרא קדש, ונקברה שם. בפסוק שבא מיד אחרי מותה כתוב שלא היו מים לעדה.
מהסמיכות הזאת למדו חכמים במדרש שבזכות מרים הייתה לעם באר מים שליוותה אותם במדבר — ״בארה של מרים״ — וכשנפטרה, הבאר נעלמה. גם הנביא מיכה מזכיר את מרים לצד משה ואהרן כמי שנשלחו להוביל את העם.
כך מלווה מרים את סיפור יציאת מצרים מתחילתו כמעט עד סופו: היא שומרת על משה כתינוק, שרה ליד הים, והולכת עם העם במדבר שנים רבות.