המגילות והסדר שלהן
חמש המגילות הן שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר. כולן בחלק הכתובים של התנ״ך. בתנ״כים המודפסים הנפוצים הן מסודרות לפי סדר החגים בשנה, החל מחודש ניסן: שיר השירים (פסח), רות (שבועות), איכה (תשעה באב), קהלת (סוכות) ואסתר (פורים).
המגילות שונות מאוד זו מזו. יש ביניהן שירת אהבה, סיפור על משפחה, קינה על חורבן, הגות פילוסופית וסיפור הצלה דרמטי. אבל כולן קצרות יחסית, ולכן אפשר לקרוא כל אחת מהן בשלמותה בתפילה אחת.
שיר השירים ורות: אביב וקציר
שיר השירים הוא שיר אהבה מלא בתמונות מן הטבע: ״כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הנצנים נראו בארץ״. הפסוקים האלה מתארים את האביב — הזמן של פסח. חכמים פירשו את השיר כמשל לאהבה בין ה׳ לעם ישראל, ופסח הוא החג שבו ה׳ ״בחר״ בעם והוציא אותו ממצרים.
מגילת רות מתרחשת בתקופת הקציר, ״בתחילת קציר שעורים״, ונמשכת עד סוף קציר החיטים — בדיוק הזמן של חג השבועות. רות המואבייה בוחרת להצטרף לעם ישראל: ״עמך עמי ואלוהייך אלוהיי״, ולכן קוראים אותה בחג מתן תורה, שבו כל העם קיבל את התורה. המגילה מסתיימת ברשימת צאצאים שבסופה דוד המלך, ולפי המסורת דוד נולד ונפטר בשבועות.
איכה וקהלת: אבל והתבוננות
מגילת איכה היא קינה על חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון בידי הבבלים. היא נפתחת במילים ״איכה ישבה בדד העיר רבתי עם״. ארבעה מחמשת פרקיה בנויים לפי סדר האלף בית. קוראים אותה בתשעה באב, יום הצום שבו מתאבלים על חורבן שני בתי המקדש, בדרך כלל בישיבה על הרצפה ובאור חלש.
מגילת קהלת נקראת בקהילות רבות בסוכות. בחג הזה יוצאים מהבית הקבוע ויושבים בסוכה ארעית, וקהלת מזכיר שכל מה שיש לנו חולף: ״הבל הבלים״. אבל סוכות הוא גם ״זמן שמחתנו״, וקהלת ממליץ לשמוח בחלקנו — כך שהמגילה מתאימה לחג בשני הצדדים שלו.
אסתר: המגילה של פורים
מגילת אסתר מספרת על הצלת היהודים בממלכת פרס מגזירתו של המן, ובגללה חוגגים את פורים. היא המגילה היחידה שחכמים חייבו כל אחד לשמוע את קריאתה, ופעמיים: בערב ובבוקר. לכן כשאומרים ״המגילה״ בלי תוספת, מתכוונים בדרך כלל למגילת אסתר.
דבר מיוחד במגילת אסתר הוא ששם ה׳ אינו מופיע בה אפילו פעם אחת. מפרשים רבים רואים בזה רמז: ההצלה מגיעה דרך מה שנראה כמו צירופי מקרים — אסתר נבחרת למלכה, מרדכי שומע על המזימה, המלך לא נרדם בלילה. לפי הפירוש הזה, יד ה׳ פועלת בסתר, ואולי גם זה רמוז בשמה של אסתר.