מה זו תקבולת
בשירה העברית העתיקה כמעט כל פסוק בנוי משני חלקים, שנקראים צלעות. הצלע השנייה מקבילה לראשונה: חוזרת עליה במילים אחרות, מנגידה לה או ממשיכה אותה. למבנה הזה קוראים תקבולת. הוא מאפשר לשמוע רעיון פעמיים, מזווית קצת אחרת, וכך הוא נחרת בזיכרון.
בתקבולת נרדפת שתי הצלעות אומרות כמעט אותו דבר: ״האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי״. ״האזינו״ מקביל ל״תשמע״, ״השמים״ ל״הארץ״, ״ואדברה״ ל״אמרי פי״. בתקבולת ניגודית הצלע השנייה מציגה את ההפך: ״בן חכם ישמח אב, ובן כסיל תוגת אמו״. יש גם תקבולת משלימה, שבה הצלע השנייה מוסיפה מידע חדש.
שירות גדולות בסיפור
בתוך סיפורי התורה והנביאים משולבות שירות ברגעים חשובים. אחרי קריעת ים סוף שרו משה ובני ישראל את שירת הים: ״אשירה לה׳ כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים״, ומרים והנשים יצאו בתופים ובמחולות. בספר התורה כותבים את שירת הים בצורה מיוחדת, שנקראת ״אריח על גבי לבנה״ — כמו קיר לבנים שבו השורות לא מונחות זו מעל זו בדיוק.
אחרי הניצחון על סיסרא שרו דבורה וברק את שירת דבורה, בספר שופטים פרק ה׳. השירה מתארת את הקרב ואת יעל שהרגה את סיסרא, וחוקרים רבים רואים בה אחד הקטעים העתיקים ביותר בתנ״ך. לקראת סוף חייו לימד משה את שירת ״האזינו״, ובה הוא מזכיר לעם את כל מה שעבר עליו במדבר.
קינה ותהילים
השירה בתנ״ך מבטאת גם צער. כשדוד שמע שהמלך שאול ובנו יהונתן נהרגו בקרב בהר הגלבוע, הוא נשא קינה: ״איך נפלו גיבורים״. על יהונתן, חברו הקרוב, הוא אומר: ״צר לי עליך אחי יהונתן... נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים״. הביטוי ״איך נפלו גיבורים״ משמש בעברית עד היום.
ספר תהילים כולו הוא אוסף של מאה וחמישים מזמורים: תפילות, שירי תודה, שירי שבח וזעקות מתוך מצוקה. מזמורים רבים מיוחסים לדוד. הם שימשו בבית המקדש, יחד עם הלוויים שניגנו בכינורות ובנבלים, ורבים מהם נאמרים עד היום בתפילות.
אקרוסטיכון וצורות אחרות
משוררי התנ״ך אהבו גם משחקים צורניים. אקרוסטיכון הוא שיר שבו כל שורה או קבוצת פסוקים מתחילה באות הבאה באלף בית. כך בנויים ארבעה מפרקי איכה, השיר ״אשת חיל״ שבסוף משלי ומזמורים בתהילים כמו מזמור קמ״ה, ״תהילה לדוד״, שנאמר בתפילה כ״אשרי״. מזמור קי״ט הוא הארוך בתנ״ך: לכל אות יש בו שמונה פסוקים.
למה לכתוב כך? אולי כדי שיהיה קל לזכור את השיר בעל פה, בתקופה שבה ספרים היו נדירים. אולי גם כדי להביע שלמות — ״מא׳ ועד ת׳״. כך או כך, כשקוראים שירה בתנ״ך כדאי לחפש את התקבולות ואת הצורה, ולא רק את התוכן.