תקופת השופטים
אחרי יהושע לא היה לבני ישראל מלך. השבטים חיו כל אחד בנחלתו, ולא היה שלטון אחד מרכזי. בכל פעם שהיו בצרה, קם ״שופט״ — מנהיג שהציל אותם והנהיג אותם. ספר שופטים מספר על כמה כאלה, ואחת המפורסמות היא דבורה.
באותה תקופה יבין, מלך כנען, לחץ על בני ישראל קשות במשך שנים רבות. שר הצבא שלו היה סיסרא, והיו לו תשע מאות מרכבות ברזל — כוח צבאי חזק מאוד באותם ימים.
השופטת תחת התומר
דבורה הייתה נביאה, והיא שפטה את ישראל. היא ישבה תחת עץ תמר — ״תומר דבורה״ — בין הרמה לבית אל בהר אפרים, ובני ישראל עלו אליה כדי שתכריע בסכסוכים ובמשפטים שלהם.
דבורה קראה לאדם בשם ברק בן אבינועם, ואמרה לו בשם אלוהים לאסוף עשרת אלפים איש ולעלות להר תבור. היא הבטיחה שסיסרא וצבאו יגיעו לנחל קישון, ושם יינתנו בידו.
״אם תלכי עמי — הלכתי״
ברק ענה תשובה מעניינת: אם דבורה תלך איתו — הוא ילך, ואם לא — הוא לא ילך. דבורה הסכימה ללכת, אבל אמרה לו שהכבוד בניצחון לא יהיה שלו, כי את סיסרא ימסור אלוהים ביד אישה.
דבורה היא שנתנה את האות להתחיל: היא אמרה לברק לקום, כי זה היום שבו ניתן סיסרא בידו. ברק ועשרת אלפי אנשיו ירדו מהר תבור, וצבא סיסרא נבהל והובס. המרכבות הכבדות לא עזרו לו. סיסרא קפץ מהמרכבה וברח ברגל.
בשירת דבורה מתואר גם נחל קישון שגרף את האויבים, כאילו הטבע עצמו הצטרף למלחמה. יש מפרשים שמסבירים שהמרכבות הכבדות שקעו באדמה הבוצית ליד הנחל.
יעל וסוף המלחמה
סיסרא הגיע לאוהל של יעל, אשת חבר הקיני, שהייתה לה ברית שלום עם מלך כנען. יעל יצאה לקראתו והזמינה אותו להיכנס. הוא ביקש מים, והיא נתנה לו חלב לשתות וכיסתה אותו.
כשסיסרא נרדם מעייפות, יעל הרגה אותו. כשברק הגיע בעקבותיו, יעל הראתה לו שהאויב כבר לא בחיים. כך התקיימו דברי דבורה: הניצחון הסופי היה בידי אישה. אחרי המלחמה, לפי הסיפור, הארץ שקטה ארבעים שנה.
דבורה וברק שרו שיר ניצחון ארוך — ״שירת דבורה״, בפרק ה׳ של ספר שופטים. בשיר דבורה מכנה את עצמה ״אם בישראל״.
מה הסיפור מלמד ומילים ממנו
דבורה היא דוגמה למנהיגה חכמה ואמיצה — שופטת, נביאה ומפקדת — בתקופה שבה רוב המנהיגים היו גברים. הסיפור מראה גם שנשים, דבורה ויעל, שינו את מהלך המלחמה. רבים לומדים ממנו שמנהיגות קשורה לחוכמה ולאומץ ולא לכוח פיזי, ושגם כוח צבאי גדול כמו תשע מאות מרכבות אפשר להביס.
ביטויים ושמות: ״אם בישראל״ — כינוי לאישה שדואגת לכלל ומנהיגה. ״תומר דבורה״ — העץ שתחתיו שפטה. ושמות מקומות רבים בישראל קרויים על שם הדמויות, כמו רחובות ״דבורה הנביאה״ ו״ברק בן אבינועם״.