הענק מעמק האלה
בימי שאול, המלך הראשון של ישראל, הפלשתים יצאו למלחמה. שני הצבאות עמדו זה מול זה, כל אחד על הר, ובאמצע עמק האלה. מתוך מחנה הפלשתים יצא לוחם בשם גוליית, מהעיר גת. הוא היה ענק, לבש שריון כבד וקובע נחושת, ונשא חנית ענקית.
גוליית צעק לעבר בני ישראל: שלחו אליי איש אחד שיילחם בי. אם ינצח — נהיה לכם לעבדים, ואם אני אנצח — אתם תהיו לנו לעבדים. שאול וכל ישראל פחדו מאוד. גוליית חזר על האתגר בוקר וערב ארבעים יום.
הרועה הצעיר
דוד היה הבן הצעיר מבין בני ישי מבית לחם, ובפרק הקודם, לפי הסיפור, שמואל הנביא כבר משח אותו בסתר למלך. שלושת אחיו הגדולים היו בצבא, והוא רעה את הצאן של אביו. ישי שלח אותו להביא אוכל לאחיו ולשמוע מה שלומם.
כשדוד הגיע למחנה, הוא שמע את גוליית מחרף — מעליב ומקלל — את צבא ישראל, ושאל איך ייתכן שאף אחד לא עונה לו. אחיו הגדול, אליאב, כעס עליו וחשב שהוא בא רק לראות את המלחמה. אבל דוד לא ויתר, ודבריו הגיעו לשאול.
בלי שריון — עם קלע
שאול אמר לדוד שהוא רק נער, וגוליית לוחם מנוסה. דוד סיפר שכשהיה רועה, ארי ודוב באו לקחת שה מהעדר, והוא רדף אחריהם והציל את השה. הוא אמר שאלוהים שהציל אותו מהארי ומהדוב יציל אותו גם מהפלשתי.
שאול הלביש את דוד בבגדיו, בשריון ובקובע, ונתן לו חרב. אבל דוד לא היה רגיל אליהם, ולא הצליח ללכת בהם. הוא הוריד את הכול, לקח את מקל הרועים שלו, בחר חמישה חלוקי אבנים מהנחל, שם אותם בילקוט, ולקח את הקלע.
אבן אחת
גוליית ראה נער צעיר מתקרב אליו, ובז לו. דוד ענה לו שגוליית בא אליו בחרב ובחנית, ואילו הוא בא בשם אלוהי ישראל. גוליית התקדם, דוד רץ לקראתו, שלף אבן, קלע — והאבן נכנסה במצחו של גוליית. הענק נפל על פניו ארצה.
שימו לב: דוד ניצח באבן אחת, אף שלקח חמש. הוא התכונן היטב, אבל לא נבהל ולא היסס ברגע האמת. דוד ניגש ולקח את החרב של גוליית. כשהפלשתים ראו שהגיבור שלהם נפטר — ברחו, ובני ישראל רדפו אחריהם. מאוחר יותר דוד נעשה למלך ישראל.
מה הסיפור מלמד ומילים ממנו
הסיפור מלמד שגודל וכוח הם לא הכול: דוד ניצח בזכות אמונה, אומץ, ביטחון ביכולות שלו ושימוש בדרך שהוא מכיר — הקלע של הרועה — ולא בשריון של מישהו אחר. גם הוא לא נבהל מהלעג של אחיו ושל גוליית.
ביטויים: ״דוד מול גוליית״ — מאבק בין חלש קטן לחזק גדול, למשל קבוצה קטנה שמנצחת קבוצה מפורסמת. ״גוליית״ — כינוי לאדם ענק. ״חמישה חלוקי אבנים״ — הכלים הפשוטים שדוד בחר.

