לפי ספר דברים, משה נשא את נאומיו האחרונים לפני העם רגע לפני הכניסה לארץ. באחד מהם הוא פונה לעם וקורא ״שמע ישראל״, ומכריז שה׳ הוא אחד. אחר כך באים ציוויים: לאהוב את ה׳ בכל הלב, ללמד את הילדים, לדבר בדברים האלה בבית ובדרך, בשכיבה ובקימה.
מהקטע הזה באות גם מצוות מוכרות: לקשור את הדברים על היד ובין העיניים — התפילין, ולכתוב אותם על מזוזות הבית — המזוזה. בתוך המזוזה שעל פתח הבית יש קלף ועליו כתוב קטע שמע ישראל. בתפילה אומרים שלושה קטעים יחד, שנקראים ״קריאת שמע״: שניים מספר דברים ואחד מספר במדבר.
הורים רבים אומרים עם ילדיהם ״שמע ישראל״ לפני השינה. טעות נפוצה היא לחשוב ש״שמע ישראל״ הוא רק משפט אחד; בעצם זו פתיחה של קטע שלם, שכולל ציוויים ללמידה, לזיכרון ולאהבה.