איש צדיק מארץ עוץ
הספר נפתח בתיאור של איוב, איש מ״ארץ עוץ״, שהיה ״תם וישר״ — אדם טוב והגון. היו לו משפחה גדולה, צאן ובקר רבים, והוא היה מכובד מאוד. בספר יש 42 פרקים.
בכל פעם שילדיו של איוב ערכו משתה, הוא היה קם בבוקר ומקריב קורבנות, למקרה שאחד מהם חטא — סימן לכמה דאג להם. השפה של חלק השירה בספר קשה מאוד, ויש בה מילים נדירות שכמעט אינן מופיעות במקומות אחרים בתנ״ך.
בהתחלה מתוארת סצנה בשמים: ״השטן״ טוען שאיוב טוב רק כי טוב לו, ושאם יאבד את כל מה שיש לו — הוא יפסיק להיות צדיק. כך מתחיל מבחן.
איוב מאבד הכול
בזה אחר זה מגיעים שליחים ומספרים לאיוב על אסונות: הצאן והגמלים נלקחו, המשרתים נהרגו, וגם ילדיו מתו. איוב מתאבל, אבל אומר משפט שהפך מפורסם: ״ה׳ נתן וה׳ לקח, יהי שם ה׳ מבורך״.
אחר כך איוב חולה במחלת עור קשה ויושב באפר. אשתו אומרת לו לוותר, אבל הוא עונה שאם מקבלים את הטוב, צריך לקבל גם את הרע. בשלב הזה איוב עדיין לא מתלונן.
הוויכוח עם החברים
שלושה חברים של איוב — אליפז, בלדד וצופר — באים לנחם אותו. בהתחלה הם יושבים איתו שבעה ימים ושבעה לילות בשתיקה, כי הם רואים כמה גדול הכאב שלו. מכאן למדו חכמים שכשבאים לנחם אבל, טוב קודם כול להקשיב.
אבל אז מתחיל ויכוח ארוך, שהוא רוב הספר. החברים טוענים שאם איוב סובל, כנראה שהוא חטא, ושעליו לחזור בתשובה. איוב מתעקש שהוא לא עשה שום רע, ושהוא רוצה לשאול את אלוהים ישירות למה הוא סובל. הוא כועס, בוכה ושואל — והספר לא מסתיר את זה.
בדבריו איוב מתאר גם את מי שהיה לפני הצרות: אדם שעזר לעניים וליתומים, שהיה כמו עיניים לעיוור ורגליים לפיסח. כך הוא מראה שאינו מבין למה דווקא הוא נענש.
לאחר מכן מצטרף צעיר בשם אליהוא, שמציע דרך אחרת להבין את הסבל.
התשובה מן הסערה
בסוף אלוהים עונה לאיוב ״מן הסערה״. הוא לא מסביר לו את המבחן מתחילת הספר, אלא שואל אותו שאלות על פלאי הבריאה: איפה היית כשנוסדה הארץ? מי מביא את הגשם? מי מאכיל את בעלי החיים? איוב מבין שיש בעולם דברים גדולים ממה שאדם יכול להבין.
באופן מפתיע, אלוהים אומר לחברים שהם לא דיברו נכון כמו איוב. איוב מתפלל עליהם, ובסוף הספר מצבו משתפר: הוא מקבל כפליים ממה שהיה לו, נולדים לו ילדים, והוא חי שנים רבות.
הספר לא נותן תשובה פשוטה לשאלה למה צדיקים סובלים. אולי זה המסר שלו: מותר לשאול שאלות קשות, וחשוב להיות עם מי שסובל — ולא למהר לשפוט אותו.