השיר היפה מכולם
השם ״שיר השירים״ פירושו בעברית של התנ״ך ״השיר הטוב והיפה ביותר״, כמו ״מלך המלכים״. המגילה נפתחת במילים ״שיר השירים אשר לשלמה״, ולכן היא מיוחסת לשלמה המלך. יש בה שמונה פרקים בלבד.
זו אחת מחמש המגילות, יחד עם רות, איכה, קהלת ואסתר. כל מגילה נקראת בבית הכנסת בזמן אחר בשנה, ושיר השירים פותחת את הרשימה.
יש מסורת במדרש שאומרת ששלמה כתב שלושה ספרים בשלוש תקופות בחייו: את שיר השירים בצעירותו, את משלי בבגרותו ואת קהלת בזקנתו.
מה יש במגילה
המגילה בנויה כמו שיחה בין שני אוהבים — ״דודי״ ו״רעייתי״ — שמחפשים זה את זה, מתגעגעים ומשבחים זה את זה. אין בה עלילה ברורה כמו בסיפור, אלא סדרה של שירים.
יש בה גם דמויות נוספות: ״בנות ירושלים״, שהאוהבת פונה אליהן, ואחיה, שדואגים לה. וגם רגעים של חיפוש: האוהבת מסתובבת בעיר בלילה ומחפשת את האהוב, ואף שואלת עליו את השומרים.
הדבר הבולט ביותר במגילה הוא הטבע. מופיעים בה פרחים כמו שושנה וחבצלת, עצים כמו תאנה ותפוח, כרמים, גבעות, צבאים ויונים. אחד הקטעים הידועים מתאר את בוא האביב: החורף עבר, הגשם חלף, הניצנים נראו בארץ וקול התור נשמע. פרחים כמו החבצלת והשושנה מוכרים לרבים דווקא מהמגילה הזו.
במגילה מוזכרים גם מקומות רבים: ירושלים, הלבנון, החרמון, הגלעד, עין גדי והשרון. ״חבצלת השרון״ הוא אחד הביטויים הידועים ממנה. כך השירים מחוברים לנוף של הארץ.
איך הבינו חכמים את המגילה
במבט ראשון שיר השירים הוא שיר אהבה בין שני אנשים. אבל חכמי ישראל לימדו להבין אותה גם כמשל: האהבה שבמגילה היא האהבה בין אלוהים לעם ישראל. רבי עקיבא אמר שכל הכתובים קודש, ושיר השירים הוא ״קודש קודשים״.
לפי הפירוש הזה, כל פרט בשיר מקבל משמעות נוספת: הגעגועים של האוהבת הם הגעגועים של העם, והחיפוש אחר האהוב הוא החיפוש אחר קרבה לאלוהים. פרשנים בימי הביניים, כמו רש״י, כתבו פירוש שלם למגילה לפי הדרך הזו.
גם פרשנים מדתות אחרות ראו במגילה משל לאהבה רוחנית. כך מגילה קצרה הפכה לאחד הטקסטים שנכתבו עליהם הכי הרבה פירושים.
למה קוראים אותה בפסח
פסח נקרא גם ״חג האביב״, ושיר השירים מלאה בתיאורי אביב, פריחה והתחדשות. מעבר לזה, פסח הוא חג של יציאת מצרים, ולפי ההבנה של חכמים, יציאת מצרים היא כמו תחילת סיפור האהבה בין העם לאלוהים.
בקהילות רבות קוראים את המגילה בבית הכנסת בשבת חול המועד פסח, ויש קהילות שנוהגות לקרוא אותה גם בכל ערב שבת. משפטים מהמגילה הפכו לשירים מוכרים בעברית, ושורות ממנה מושרות בחתונות.
המגילה מלאה גם במילים של התחלה חדשה, כמו ״קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך״ — קריאה לקום ולצאת אל העולם הפורח.