מי היה ישעיהו
ישעיהו בן אמוץ חי בירושלים בתקופה שבה ממלכת יהודה עמדה מול האימפריה האשורית החזקה. הספר מזכיר שהוא ניבא בימי ארבעה מלכים: עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו. ישעיהו מופיע גם בספר מלכים, כשהוא מעודד את המלך חזקיהו בזמן שצבא אשור צר על ירושלים.
ספר ישעיהו הוא ספר ארוך, עם 66 פרקים. הוא כתוב ברובו בשירה עשירה מאוד, עם דימויים מהטבע — כרמים, הרים, מים ובעלי חיים. בגלל היופי של הלשון שלו, ביטויים רבים מהספר נכנסו לעברית ולספרות.
בספר מתואר החזון שבו ישעיהו מקבל את שליחותו: הוא רואה מלאכים, שרפים, שקוראים זה לזה ״קדוש קדוש קדוש״. כשנשאל מי ילך בשליחות, הוא עונה ״הנני, שלחני״. המילים ״קדוש קדוש קדוש״ נכנסו לתפילת הקדושה.
ביקורת וצדק
כמו נביאים אחרים, ישעיהו לא היה תמיד נעים לשמוע. הוא מבקר את העם ואת מנהיגיו על שחיתות ועל יחס רע לחלשים. הוא אומר שלא מספיק להביא קורבנות ולהתפלל, אם במקביל מזניחים את היתום והאלמנה. לפי ישעיהו, הדבר החשוב הוא ללמוד להיטיב, לדרוש משפט ולעזור למי שנמצא במצוקה.
ישעיהו משתמש גם במשל: הוא מתאר כרם שבעליו טיפח אותו באהבה, וציפה לענבים טובים — אבל הכרם הצמיח ענבים רעים. הכרם הוא משל לעם, והענבים הרעים הם העוול והאלימות.
בפרקים מאוחרים יותר בספר יש נבואה שקוראים ביום הכיפורים כהפטרה. היא אומרת שהצום האמיתי אינו רק להימנע מאוכל, אלא לשחרר את המדוכאים, לחלק לחם לרעב ולהכניס עניים הביתה.
חזון השלום
הנבואה המפורסמת ביותר של ישעיהו היא חזון ״אחרית הימים״: עמים רבים יעלו לירושלים, ״וכיתתו חרבותם לאתים״ — יהפכו את כלי המלחמה לכלי עבודה בשדה — ו״לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה״. משפט זה חרוט על קיר מול בניין האו״ם בניו יורק.
חזון אחר מתאר עולם שבו גם בעלי החיים חיים בשלום: ״וגר זאב עם כבש״, והנמר רובץ עם הגדי, ונער קטן נוהג בהם. הדימויים האלה הפכו לסמל של תקווה לשלום בעולם כולו.
ישעיהו מתאר גם מלך אידיאלי בעתיד, מגזע ישי — אביו של דוד — שישפוט בצדק את הדלים והחלשים. בספר מופיע גם הרעיון שעם ישראל יהיה ״אור לגויים״, כלומר דוגמה טובה לעמים אחרים.
נחמו נחמו עמי
החלק השני של הספר מתחיל במילים ״נחמו נחמו עמי״. כאן הנבואות פונות לעם שסבל, ומבטיחות שהצרות יסתיימו ושהעם ישוב לארצו. יש בהן הבטחות לגאולה ותיאורים של ירושלים הבנויה מחדש.
בשבת שאחרי תשעה באב, היום שבו מתאבלים על חורבן בית המקדש, קוראים בבתי הכנסת את ההפטרה ״נחמו נחמו עמי״, ולכן השבת הזו נקראת ״שבת נחמו״. אחריה באות עוד הפטרות של נחמה מספר ישעיהו, יחד שבע הפטרות, עד ראש השנה.