הראשונים בחלל
ב־12 באפריל 1961 שוגר הטייס הסובייטי יורי גגארין בחללית ווסטוק 1, הקיף את כדור הארץ פעם אחת ונחת אחרי כ־108 דקות. הוא היה האדם הראשון בחלל. שנתיים אחר כך, ב־1963, טסה ולנטינה טרשקובה, האישה הראשונה בחלל. וב־1965 יצא אלכסיי לאונוב לראשונה מחלליתו ו״הלך״ בחלל, קשור בכבל.
לפני בני האדם נשלחו לחלל בעלי חיים, כדי לבדוק אם אפשר לשרוד שם. הכלבה לייקה הקיפה את כדור הארץ ב־1957 ולא חזרה, ואחריה טסו כלבים, קופים וחיות נוספות. מהניסויים האלה למדו המדענים איך לשמור על חיי האסטרונאוטים.
בית במסלול
תחנת החלל הבינלאומית היא המבנה הגדול ביותר שבני אדם הרכיבו בחלל — בערך בגודל של מגרש כדורגל, כולל לוחות השמש הענקיים שלה. היא נבנתה בשיתוף של כמה סוכנויות חלל, ובהן של ארצות הברית, רוסיה, אירופה, יפן וקנדה, ומאז 2 בנובמבר 2000 גרים בה אנשים ברציפות.
התחנה מקיפה את כדור הארץ בגובה של כ־400 קילומטרים, במהירות של כ־28 אלף קמ״ש. היא משלימה סיבוב בכ־90 דקות, ולכן האסטרונאוטים רואים כ־16 זריחות וכ־16 שקיעות בכל יממה. בלילה אפשר לראות אותה מישראל בעין: נקודה בהירה שחוצה את השמיים בכמה דקות.
חיים בריחוף
בתחנה הכול מרחף: אנשים, עפרונות וטיפות מים. זה לא כי אין שם כוח משיכה — בגובה הזה הוא כמעט חזק כמו על הקרקע. הסיבה היא שהתחנה וכל מה שבתוכה ״נופלים״ יחד סביב כדור הארץ, ולכן הכול מרגיש חסר משקל. קוראים לזה מיקרו־כבידה.
החיים שם דורשים המצאות. ישנים בשקי שינה שקשורים לקיר, כדי לא לרחף ולהיתקע במשהו. אוכלים מזון ארוז, ומשתמשים בטורטיות במקום לחם, כי פירורים מרחפים ועלולים להיכנס למכשירים. אין מקלחת — מתנקים במגבונים ובשמפו שלא צריך לשטוף. ושירותים מיוחדים שואבים הכול בזרם אוויר. גם השתן מטוהר וחוזר להיות מי שתייה!
הגוף בחלל ואיך הופכים לאסטרונאוטים
כשאין משקל, השרירים והעצמות לא צריכים להתאמץ — ולכן הם נחלשים. כדי לשמור עליהם, האסטרונאוטים מתאמנים כשעתיים כל יום על מכשירים מיוחדים, קשורים ברצועות. בלי כוח משיכה עמוד השדרה גם מתארך מעט, ואסטרונאוטים ״גדלים״ בכמה סנטימטרים עד שהם חוזרים לכדור הארץ.
כדי להיות אסטרונאוטים צריך בדרך כלל השכלה במדע, בהנדסה או ברפואה, או ניסיון כטייס, בריאות טובה, ויכולת לעבוד בצוות במצבי לחץ. האימונים נמשכים שנים: מתרגלים בבריכות ענק שמדמות ריחוף, לומדים שפות, מתחזקים מכשירים ומתרגלים מצבי חירום. העבודה בתחנה היא בעיקר ניסויים מדעיים — ברפואה, בצמחים, בחומרים ובגוף האדם.