מלחמה קרה — ומרוץ לשמיים
אחרי מלחמת העולם השנייה הפכו ארצות הברית וברית המועצות ליריבות. הן לא נלחמו זו בזו ישירות, אבל התחרו על השפעה בעולם, על נשק ועל הישגים במדע. התקופה הזאת נקראת ״המלחמה הקרה״. שתי המעצמות פיתחו טילים גדולים שיכלו לשאת פצצות למרחקים — ומאותם טילים בדיוק אפשר היה לבנות גם רקטות שיגיעו לחלל.
ב־4 באוקטובר 1957 שיגרה ברית המועצות את ״ספוטניק 1״, הלוויין המלאכותי הראשון. היה זה כדור מתכת בגודל של כדור חוף קטן, עם ארבע אנטנות, ששידר צפצופי רדיו שאפשר היה לקלוט ברחבי העולם. האמריקנים נבהלו: אם הסובייטים יכולים לשגר לוויין, הם מקדימים אותם במדע ובטכנולוגיה. ב־1958 הוקמה בארצות הברית סוכנות החלל נאס״א.
הראשונים בחלל
עוד לפני בני אדם נשלחו לחלל בעלי חיים, כדי לבדוק אם אפשר לשרוד שם. הכלבה לייקה הייתה בעל החיים הראשון שהקיף את כדור הארץ, כבר בנובמבר 1957, אבל לא חזרה. ב־12 באפריל 1961 שוב הקדימו הסובייטים: הטייס יורי גגארין הפך לאדם הראשון בחלל. הוא הקיף את כדור הארץ פעם אחת בחללית ״ווסטוק 1״ וחזר בשלום אחרי פחות משעתיים.
ב־1963 טסה לחלל ולנטינה טרשקובה, האישה הראשונה בחלל, וב־1965 יצא הקוסמונאוט אלכסיי לאונוב לראשונה מחללית ״הלך״ בחלל, קשור בכבל. בינתיים התקדמה גם ארצות הברית: אלן שפרד היה האמריקני הראשון בחלל, ב־1961, וג׳ון גלן היה האמריקני הראשון שהקיף את כדור הארץ, ב־1962.
היעד: הירח
ב־1961 הציב נשיא ארצות הברית, ג׳ון קנדי, יעד שנראה כמעט בלתי אפשרי: להנחית אדם על הירח ולהחזיר אותו בשלום לכדור הארץ עוד לפני סוף העשור. כדי לעמוד ביעד עבדו מאות אלפי אנשים — מהנדסים, מדעניות, טכנאים ומתמטיקאים. נבנתה רקטה ענקית, ״סטורן 5״, גבוהה יותר מבניין של 30 קומות.
הדרך לא הייתה פשוטה. ב־1967 פרצה שריפה בחללית ״אפולו 1״ בזמן ניסוי על הקרקע, ושלושה אסטרונאוטים נספו. נאס״א שיפרה את הבטיחות והמשיכה. בדצמבר 1968 הקיפה ״אפולו 8״ את הירח, והאסטרונאוטים צילמו את התמונה המפורסמת ״זריחת כדור הארץ״ — כדור הארץ הכחול עולה מעל אופק הירח האפור.
אפולו 11: צעד קטן
ב־16 ביולי 1969 שוגרה ״אפולו 11״ מפלורידה, ועליה שלושה אסטרונאוטים: ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס. אחרי ארבעה ימי טיסה ירדו ארמסטרונג ואולדרין ברכב הנחיתה ״איגל״ אל ״ים השלווה״ — מישור על הירח — בזמן שקולינס המשיך להקיף את הירח בחללית ״קולומביה״. בישראל כבר היה אז לילה, ורבים נשארו ערים כדי לצפות.
כשארמסטרונג ירד במדרגות ונגע בקרקע, אמר את המשפט: ״זהו צעד קטן לאדם, אך קפיצת ענק לאנושות״. לפי ההערכות, כ־600 מיליון בני אדם צפו בשידור בטלוויזיה. האסטרונאוטים הציבו דגל, אספו סלעים, ערכו ניסויים והשאירו שלט שעליו נכתב שבאו ״בשלום, למען האנושות כולה״. ב־24 ביולי נחתה החללית בשלום באוקיינוס השקט.
אחרי הירח ואיך אנחנו יודעים
עד 1972 נחתו על הירח שש משימות אפולו, ו־12 אסטרונאוטים הלכו על פניו. מאז לא נחת אדם על הירח. עם השנים הפך המרוץ לשיתוף פעולה: מאז שנת 2000 גרים בתחנת החלל הבינלאומית אסטרונאוטים ממדינות רבות. אילן רמון היה האסטרונאוט הישראלי הראשון. הוא טס במעבורת החלל ״קולומביה״ ב־2003 ונספה עם חבריו כשהמעבורת התפרקה בדרכה חזרה. ב־2019 ניסתה החללית הישראלית ״בראשית״ לנחות על הירח, ואף שהתרסקה, ישראל הצטרפה לקבוצה קטנה של מדינות ששלחו חללית עד לירח.
איך יודעים שהנחיתות על הירח באמת התרחשו? יש מאות קילוגרמים של סלעי ירח שנבדקו במעבדות ברחבי העולם, אלפי תמונות וסרטים, הקלטות של כל שיחות הקשר, ומראות מיוחדות שהאסטרונאוטים השאירו על הירח — מדענים שולחים אליהן קרני לייזר עד היום ומודדים בעזרתן את המרחק לירח. לוויינים שצילמו את הירח מקרוב הראו גם את אתרי הנחיתה ואת עקבות האסטרונאוטים.