למה ממיינים?
בעולם יש מספר עצום של מיני בעלי חיים. כדי להבין אותם, מדענים מסדרים אותם בקבוצות, כמו שמסדרים ספרים בספרייה לפי נושאים. המיון נעשה לפי סימני היכר — תכונות של הגוף ושל דרך החיים — ולא לפי המקום שבו החיה גרה או לפי הגודל שלה.
החלוקה הראשונה היא לפי עמוד השדרה: חולייתנים הם בעלי חיים שיש להם עמוד שדרה, כמו כלב, יונה ודג. חסרי חוליות הם בעלי חיים בלי עמוד שדרה, כמו חרקים, עכבישים, תולעים וחלזונות — ורוב מיני בעלי החיים בעולם שייכים דווקא לקבוצה הזו.
חמש קבוצות החולייתנים
יונקים: יש להם שיער או פרווה, האמהות מניקות את הגורים בחלב, והם נושמים בריאות. רובם ממליטים — יולדים גורים חיים. חום הגוף שלהם נשאר קבוע. דוגמאות: כלב, צבי, אדם, עטלף ודולפין. יש גם כמה יוצאי דופן נדירים, כמו הברווזן, שמטילים ביצים אבל מניקים.
עופות: הגוף מכוסה נוצות, יש להם מקור ושתי כנפיים, והם מטילים ביצים עם קליפה קשה. גם אצלם חום הגוף קבוע. לא כל העופות עפים — יען ופינגווין הם עופות שלא עפים.
זוחלים: עור יבש מכוסה קשקשים או שריון, נושמים בריאות, ורובם מטילים ביצים על היבשה. חום הגוף שלהם תלוי בסביבה, ולכן תראו לטאה ״מתחממת״ על סלע בשמש. דוגמאות: נחש, לטאה, צב ותנין.
דו־חיים: עור חלק ולח בלי קשקשים. רובם בוקעים מביצים במים ומתחילים את חייהם כראשנים שנושמים בזימים, ואחר כך עוברים שינוי — גלגול — וחיים גם ביבשה. דוגמאות: צפרדע, קרפדה וסלמנדרה.
דגים: חיים במים, נושמים בזימים ושוחים בעזרת סנפירים, ולרובם יש קשקשים.
חרקים — הקבוצה הגדולה בעולם
חרקים הם חסרי חוליות. סימני ההיכר שלהם: שש רגליים וגוף שמחולק לשלושה חלקים — ראש, חזה ובטן. לרובם יש מחושים, והרבה מהם בעלי כנפיים. נמלה, דבורה, זבוב, חיפושית ופרפר הם חרקים. אין קבוצה אחרת של בעלי חיים עם מספר מינים גדול כמו החרקים.
עכביש, לעומת זאת, אינו חרק: יש לו שמונה רגליים וגוף משני חלקים. הוא שייך לקבוצה שנקראת עכבישנים, יחד עם עקרבים.
טעויות נפוצות במיון
לוויתן ודולפין חיים במים ונראים קצת כמו דגים, אבל הם יונקים: הם נושמים אוויר בריאות, עולים לפני המים כדי לנשום, ומניקים את הגורים. עטלף עף כמו ציפור, אבל יש לו פרווה והוא מניק — כלומר יונק. ופינגווין שוחה מצוין, אבל יש לו נוצות ומקור והוא מטיל ביצים — עוף לכל דבר. המסקנה: ממיינים לפי סימני היכר, לא לפי איפה החיה חיה או איך היא זזה.
פעילות קטנה בבית: משחק המיון
גזרו מעיתונים או ציירו על כרטיסים עשרים בעלי חיים. מיינו אותם לשש ערימות: יונקים, עופות, זוחלים, דו־חיים, דגים וחרקים — ושימו בצד את מי שלא מתאים לאף אחת מהן. ליד כל ערימה כתבו את סימני ההיכר.
אתגר: בחרו חיה ״מבלבלת״ ונסו לשכנע את בני המשפחה לאיזו קבוצה היא שייכת, בעזרת סימני ההיכר בלבד.