כשהשמש נמוכה, האור שלה עובר דרך יותר אוויר בדרך אלינו. חלק מהאור הכחול מתפזר, והאור שמגיע נראה צהוב־כתום. הצללים ארוכים, והאור מגיע מהצד ומדגיש צורות ומרקמים.
למרות השם, משך שעת הזהב משתנה לפי עונת השנה ולפי המקום, ולא תמיד היא שעה שלמה. כדאי לבדוק מראש את שעת השקיעה ולהגיע קצת לפני.
אחרי השקיעה מגיעה ״השעה הכחולה״ — זמן קצר שבו השמיים כחולים ועמוקים, מצוין לצילום עיר עם אורות. וכמו תמיד: לא מסתכלים אל השמש דרך עדשה, גם כשהיא נמוכה.
גם בטלפון רואים את ההבדל: אותו עץ שנראה שטוח בצהריים נראה חם ותלת־ממדי בשעת הזהב. כדאי לצלם עם האור מהצד או מאחור, ולשים לב שאיזון הלבן האוטומטי לא ״יתקן״ את הגוון הזהוב.