נוודים בדואים גידלו את הסוס הערבי במדבר במשך מאות שנים, ושמרו בקפידה על השושלות של הסוסים שלהם. במדבר הסוס היה חלק מהמשפחה, ולפעמים אפילו ישן באוהל. סוסים ערביים הגיעו משם לכל העולם, ותרמו לפיתוח גזעים רבים אחרים.
הסימנים המוכרים של הסוס הערבי הם ראש קטן עם פרופיל מעוקל מעט פנימה, עיניים גדולות, נחיריים רחבים וזנב שמורם גבוה כשהוא רץ. הוא לא הסוס הגדול או הכבד ביותר, אבל הוא ידוע בסיבולת — היכולת לרוץ מרחקים ארוכים — ומשתתף לא פעם במרוצי סיבולת.
כמו כל סוס, הסוס הערבי צריך מקום לנוע, חציר ומים, טיפול בפרסות, ווטרינר. ילדים שרוצים לרכוב לומדים במקום מוסמך, עם קסדה ומדריך. כללי ביטחון חשובים: לא נעמדים מאחורי סוס, ומתקרבים אליו מהצד כשהוא רואה אותנו.