במשך רוב ההיסטוריה האנושית רוב הידע עבר בעל פה. העמים הקדמונים של אוסטרליה שמרו כך על ידע במשך עשרות אלפי שנים, בעזרת ״שירי הדרך״. האודנוסוני שמרו בעל פה על ״החוק הגדול של השלום״, והפולינזים זכרו בשירים את מסלולי הכוכבים ואת שמות האבות לאורך עשרות דורות.
כדי לזכור, המסורות משתמשות בקצב, בחריזה, בחזרות ובקשר למקומות בנוף. היום חוקרים מגלים שחלק מהסיפורים בעל פה זוכרים אירועים אמיתיים עתיקים מאוד, כמו שינויים בקו החוף. גם במסורת היהודית יש ״תורה שבעל פה״, שעברה שנים רבות מפה לאוזן לפני שנכתבה.

