הקיאק המסורתי נבנה ממסגרת של עץ שנסחף לחוף או מעצמות, מכוסה בעורות של כלבי ים שנתפרו היטב ונמשחו בשומן כדי שלא יחדרו מים. כל קיאק נבנה לפי מידות הגוף של החותר, כמעט כמו בגד. חותרים מיומנים ידעו להתהפך מתחת למים ולחזור למעלה בלי לצאת מהסירה — תרגיל שנקרא היום ״גלגול אסקימוסי״ או ״גלגול קיאק״.
מלבד הקיאק, האינואיט השתמשו גם ב״אומיאק״ — סירה רחבה וגדולה שנשאה משפחות ומטען. משפות האינואיט הגיעה גם המילה ״אנורק״ — מעיל עם כובע. היום הקיאק הוא ספורט אולימפי ופעילות פנאי בכל העולם, גם בכנרת ובירקון.

