התיאור ״נדבק״ לפועל, כלומר לנשוא, ומספר עוד על הפעולה. יש לו כמה סוגים לפי השאלה שהוא עונה עליה: תיאור מקום (איפה? לאן? מאין?), תיאור זמן (מתי? כמה זמן?), תיאור אופן (איך?), תיאור סיבה (למה? מדוע?) ותיאור תכלית (לשם מה? בשביל מה?).
ההבדל בין סיבה לתכלית: הסיבה קרתה לפני הפעולה וגרמה לה — ״המשחק בוטל בגלל הגשם״. התכלית היא מה שרוצים שיקרה אחריה — ״התאמנו כדי לנצח״. ובניגוד ללוואי, לתיאור יש חופש תנועה: ״בבוקר יצאנו לטיול״ ו״יצאנו לטיול בבוקר״ אומרים אותו דבר.
צריך להבדיל בין תיאור למושא עקיף, כי בשניהם יש לעתים מילת יחס. ״ישבתי על הכיסא״ עונה על ״איפה?״, ואפשר גם ״ליד הכיסא״ — זה תיאור מקום. ״חשבתי על הטיול״ — הפועל דורש ״על״ — זה מושא עקיף. ועוד הבחנה: ״תיאור״ הוא תפקיד במשפט, ו״תואר הפועל״ הוא סוג של מילה.

