על פני הלשון יש בליטות קטנות, ובחלקן ניצני טעם שקולטים חמישה טעמים בסיסיים: מתוק, חמוץ, מלוח, מר ואומאמי. הסיפור על מפת טעמים בלשון, שבה כל טעם באזור אחר, אינו נכון: הטעמים נקלטים כמעט בכל חלקיה.
הלשון מזיזה את האוכל בזמן לעיסה ועוזרת ליצור צלילים בדיבור. היא גם משמשת לניקוי: גם עליה נאספים חיידקים, ולכן מנקים אותה בצחצוח. אם הלשון כואבת או נראית שונה זמן רב, מספרים למבוגר.
הלשון מאפשרת לנו לדבר: בלעדיה קשה להגות הרבה אותיות. היא גם מגיבה לטמפרטורה ולמרקם. ילדים שלשונם נשרפה ממשקה חם חייבים לחכות ולספר להורים. בלשון יש הרבה כלי דם, ולכן היא אדומה. אם נושכים את הלשון בטעות היא מחלימה מהר כי יש בה זרימת דם טובה.