על הרשתית נוצרת תמונה קטנה והפוכה של מה שרואים. יש בה שני סוגי תאים: אחד רגיש לאור חלש ומאפשר לראות בחושך, ואחד רגיש לצבעים. מהם יוצא העצב האופטי אל המוח.
המוח הופך את התמונה חזרה ומשלב את הראייה משתי העיניים. אצל אנשים שחלק מהתאים לא עובד כרגיל קשה להבדיל בין צבעים מסוימים, ואלו המכונים עיוורון צבעים.
באמצע הרשתית יש נקודה שבה הראייה חדה במיוחד, ולכן אנחנו מזיזים את העיניים כדי להסתכל ישר על מה שמעניין. בקצה העין אנחנו רואים פחות פרטים אך מרגישים תנועה, והיא מזהירה אותנו. מדענים ורופאים בודקים את הרשתית כדי לוודא שהראייה בריאה, ולרוב הבדיקה פשוטה ואינה כואבת.