החיטה היא עשב שגובהו כמטר, ובראשו שיבולת עם עשרות גרעינים. היא בוית באזור המזרח התיכון לפני אלפי שנים, ובארץ ישראל גדלה חיטת בר — אחת הקרובות של החיטה המתורבתת. אהרן אהרנסון זיהה אותה בגליל בתחילת המאה ה־20.
בישראל זורעים חיטה בסתיו, והיא גדלה בחורף בעזרת הגשם, בעיקר בדרום ובעמקים. בסוף האביב השדות מצהיבים, ובתחילת הקיץ קוצרים בקומביין שמפריד את הגרעינים מהקש.
יש זנים רבים: חיטה רכה מתאימה ללחם ולעוגות, וחיטת דורום הקשה מתאימה לסולת ולפסטה. את הקש שנשאר בשדה אוספים לחבילות ומשתמשים בו כמזון או כמצע לבעלי חיים.