ילדות בקורדובה ונדודים
הרמב״ם נולד בשנת 1138 (לפי מקורות אחדים 1135) בקורדובה שבדרום ספרד, שהייתה אז תחת שלטון מוסלמי. אביו, רבי מימון, היה דיין ותלמיד חכם, ולימד אותו תורה, מתמטיקה ואסטרונומיה. קורדובה הייתה עיר של ספריות ולימוד, וחיו בה יחד מוסלמים, יהודים ונוצרים — זה היה חלק מ״תור הזהב״ של יהודי ספרד.
כשהרמב״ם היה בן עשר בערך, כבשה את העיר שושלת האלמוואחדון — שליטים מוסלמים קנאים מצפון אפריקה, שדרשו מיהודים ומנוצרים להתאסלם. משפחתו עזבה את קורדובה ונדדה שנים רבות בדרום ספרד, ואחר כך עברה לעיר פאס שבמרוקו. גם שם המצב היה קשה, ובשנת 1165 הפליגה המשפחה לארץ ישראל.
בארץ ישראל ובמצרים
המשפחה הגיעה בספינה לעכו, ששלטו בה אז הצלבנים. משם ביקר הרמב״ם בירושלים ובמערת המכפלה בחברון. המצב בארץ היה קשה, הקהילה היהודית קטנה, ולכן המשפחה המשיכה למצרים והתיישבה בפוסטאט, היא קהיר העתיקה. שם התגורר הרמב״ם עד סוף ימיו, והפך למנהיג הקהילה היהודית במצרים.
בתחילה פרנס אותו אחיו דוד, שהיה סוחר אבנים יקרות. אבל דוד טבע באוקיינוס ההודי בדרכו להודו, והרמב״ם, שהיה שבור מצער, נאלץ לפרנס את המשפחה. הוא החל לעבוד כרופא, ובזכות כישוריו מונה לרופא בחצר של שר בכיר בממשל צלאח א־דין, שליט מצרים. במכתב לתלמידו תיאר יום עבודה ארוך: בבוקר בחצר השליט, ואחר הצהריים מטופלים רבים שחיכו לו בביתו.
משנה תורה
עוד בצעירותו כתב הרמב״ם פירוש לכל המשנה, בערבית. בהקדמה לפרק ״חלק״ שבמסכת סנהדרין ניסח את ״שלושה עשר העיקרים״ — עקרונות האמונה היהודית. על בסיסם נכתבו מאוחר יותר הפיוט ״יגדל״ ונוסח ״אני מאמין״, שמופיעים בסידורים רבים.
מפעלו הגדול ביותר הוא ״משנה תורה״, שנקרא גם ״היד החזקה״, כי הוא מחולק ל־14 ספרים, ו־14 בגימטרייה הוא י״ד. הרמב״ם השלים אותו בערך בשנת 1180, לאחר כעשר שנות עבודה. הוא כתב אותו בעברית בהירה ופשוטה, וסידר בו את כל ההלכות — מהלכות תפילה ושבת ועד הלכות מלכים — כך שכל אדם יוכל למצוא בקלות מה ההלכה, בלי לחפש בכל התלמוד. הספר עורר גם ביקורת, אבל עד היום הוא אחד מספרי ההלכה החשובים ביותר.
מורה נבוכים ורפואה
בערך בשנת 1190 השלים הרמב״ם את ״מורה נבוכים״, ספר פילוסופיה שכתב בערבית באותיות עבריות. הספר נועד לאנשים מאמינים שלמדו גם את הפילוסופיה היוונית, בעיקר את כתבי אריסטו, והיו ״נבוכים״ — לא ידעו איך ליישב בין השכל לבין האמונה. הרמב״ם טען שתורה ושכל אינם סותרים, ושיש להבין חלק מהפסוקים בדרך של משל.
הרמב״ם כתב גם ספרי רפואה רבים. הוא המליץ על מתינות באכילה, על פעילות גופנית, על שינה מספקת ועל שמירה על מצב רוח טוב. ב״משנה תורה״ הוא כתב שאדם צריך לשמור על בריאות גופו כדי שיוכל לעבוד את ה׳ וללמוד. רבות מההמלצות שלו נשמעות מודרניות גם היום.
מורשת ואיך אנחנו יודעים
הרמב״ם נפטר בשנת 1204 בפוסטאט, ולפי המסורת נקבר בטבריה, שם נמצא היום קברו. על המצבה שלו ועל ספריו נאמר המשפט ״ממשה עד משה לא קם כמשה״ — כלומר, מאז משה רבנו לא קם חכם כמו משה בן מימון. גם מחוץ לעם היהודי קראו את ספריו, ופילוסופים נוצרים באירופה למדו מהם.
אנחנו יודעים הרבה על חייו בזכות מאות מכתבים ששלח לקהילות ולתלמידים, כמו ״אגרת תימן״, שבה עודד את יהודי תימן בתקופה קשה. בגניזת קהיר — מחסן של כתבים ישנים שנמצא בבית כנסת בפוסטאט — התגלו אפילו טיוטות בכתב ידו של הרמב״ם עצמו, ובהן חלקים מ״משנה תורה״.