המלך מבבל
חמורבי עלה לשלטון בעיר בבל, על גדות הפרת, בערך בשנת 1792 לפני הספירה, ומלך כ־42 שנה. כשהתחיל למלוך, בבל הייתה רק אחת מכמה ממלכות במסופוטמיה. בעזרת בריתות, מלחמות ותכנון זהיר הוא הביס את שכניו — ביניהם לרסה בדרום ומרי בצפון — והפך את בבל למרכז של ממלכה גדולה.
חמורבי לא היה רק מצביא. מכתבים ששרדו מימיו מראים שהוא עסק בעצמו בפרטים קטנים: הוא הורה לפקידים לנקות תעלות השקיה, לטפל בתלונות של אנשים ולהחזיר אדמה למי שנלקחה ממנו. הוא רצה שיראו בו ״רועה״ של עמו — מלך שדואג לסדר ולצדק, ולא רק מנצח בקרבות.
האסטלה — חוקים חקוקים באבן
החוקים נחקקו על אסטלה — עמוד אבן שחורה וקשה מסוג בזלת או דיוריט, בגובה של יותר משני מטרים. בראש העמוד מופיע תבליט: חמורבי עומד מול אל השמש והצדק, שמש, שיושב על כס. התמונה נועדה לומר לכל מי שמסתכל שהחוקים מקבלים את תוקפם מן האלים.
מתחת לתבליט כתובים בכתב יתדות, בשפה האכדית, הקדמה, כ־280 חוקים וסיום. בהקדמה מסביר חמורבי שהאלים שלחו אותו ״להביא צדק לארץ, להשמיד את הרשע, כדי שהחזק לא יפגע בחלש״. בסיום הוא מזמין כל אדם שנעשה לו עוול לבוא, לקרוא את החוקים ולדעת מה זכויותיו.
מה כתוב בחוקים
החוקים עוסקים כמעט בכל תחום של החיים: מסחר, הלוואות, שכר של עובדים, נישואים וירושה, גניבה ופגיעה בגוף. יש חוקים על בנאי שבנה בית שהתמוטט, על רופא שטעה בטיפול, על חקלאי שהזניח את סוללת התעלה שלו ובגללו הוצפו שדות השכנים, ועל מי שהעיד עדות שקר בבית המשפט.
רוב החוקים כתובים בצורה של ״אם... אז...״: אם אדם עשה כך וכך — זה העונש או הפיצוי. העיקרון המפורסם ביותר הוא ״עין תחת עין״: מי שפוגע באחר ייענש בפגיעה דומה. אבל החוקים לא היו שווים לכולם — העונש היה תלוי במעמד של הפוגע והנפגע, ובמקרים רבים נקבע תשלום כסף במקום עונש.
איך נמצאה האסטלה
האסטלה לא נמצאה בבבל. בערך 600 שנה אחרי מות חמורבי פשט על בבל מלך עילם, ממלכה שכנה במזרח, ולקח את העמוד כשלל לבירתו, העיר שושן. ארכאולוגים צרפתים חפרו בשושן בשנים 1901–1902 ומצאו את האסטלה שבורה לשלושה חלקים. החלקים חוברו, והעמוד הועבר למוזיאון הלובר.
עוד לפני התגלית ידעו החוקרים שחמורבי היה מלך חשוב, אבל האסטלה נתנה להם הצצה נדירה לחיי היומיום בבבל: כמה הרוויח פועל, איך נקנו שדות, מה היו חובות של בעל ואישה. בנוסף נמצאו העתקים של החוקים על לוחות טיט, כי תלמידים בבתי ספר לסופרים העתיקו אותם במשך מאות שנים.
למה החוקים של חמורבי חשובים
חמורבי לא היה הראשון שכתב חוקים — נמצאו אוספי חוקים שומריים קדומים יותר, כמו חוקי אור־נמו. אבל החוקים שלו הם מהשלמים והמפורסמים ביותר. הרעיון שהחוק צריך להיות כתוב וגלוי לכולם, ולא רק בראשו של השליט, הוא רעיון חשוב: כשהחוק כתוב, קשה יותר לשנות אותו לפי מצב הרוח של השופט.
חוקרים מצאו דמיון בין חלק מחוקי חמורבי לבין חוקים בתורה, למשל ״עין תחת עין״ והחוקים על שור נגח. יש גם הבדלים חשובים: בתורה החוק מוצג כציווי של אלוהים לכל העם, ובמסורת היהודית פירשו ״עין תחת עין״ כתשלום פיצוי כספי. ההשוואה עוזרת להבין גם את חוקי המזרח הקדום וגם את מה שייחד את התורה.