שפה שחיכתה
העברית לא ״מתה״ אף פעם לגמרי. יהודים בכל העולם התפללו בעברית, למדו בה תורה, כתבו בה מכתבים, שירים וספרים. אבל בבית, ברחוב ובשוק הם דיברו בשפות אחרות: יידיש, לדינו, ערבית, פרסית, גרמנית ועוד. ילדים לא גדלו כשהעברית היא שפת האם שלהם.
במאה ה־19 החלו סופרים ומשכילים לכתוב בעברית גם ספרות חדשה ועיתונים. אבל הרעיון לדבר עברית בחיי היומיום — לבקש לחם, לשחק, לריב ולהשלים בעברית — נשמע לרבים דמיוני.
בן־יהודה ומשפחתו
אליעזר בן־יהודה נולד בשנת 1858 בליטא. בצעירותו השתכנע שהעם היהודי צריך לשוב לארצו ולשפתו, ושהשפה היא חלק חשוב מהתחייה הלאומית. בשנת 1881 עלה לירושלים עם אשתו דבורה.
הם החליטו לדבר בביתם רק עברית. בנם, בן־ציון, שנודע בהמשך בשם איתמר בן־אב״י, מכונה לעיתים קרובות ״הילד העברי הראשון״, כי גדל כשהעברית היא שפת אמו. זה לא היה קל: לא היו מילים לחפצים רבים של החיים המודרניים, ובן־יהודה נאלץ לחפש מילים במקורות העתיקים או ליצור חדשות.
מילים חדשות ומילון גדול
בן־יהודה הוציא עיתונים בעברית, ובהם הציג מילים חדשות לקוראים. כדי ליצור מילה חדשה השתמש בשורשים עבריים קיימים, חיפש מילים נשכחות במקורות, ולפעמים שאל מילים משפות קרובות כמו ארמית וערבית.
מפעל חייו היה מילון גדול של השפה העברית, שבו אסף מילים מכל תקופות העברית. הוא עבד עליו עשרות שנים, והמילון הושלם רק אחרי מותו. בן־יהודה גם היה בין מייסדי ״ועד הלשון העברית״, שעסק בקביעת מילים חדשות. ממנו התפתחה האקדמיה ללשון העברית, שפועלת עד היום וקובעת מונחים חדשים.
הילדים ניצחו
האמת היא שבן־יהודה לבדו לא היה יכול להחיות את השפה. מה שהכריע היה החינוך: מורים בבתי ספר ובגנים במושבות ובערים החלו ללמד בעברית את כל המקצועות, לא רק לימודי קודש. ילדים שלמדו בעברית שיחקו בה בהפסקות, ולימדו אותה גם את הוריהם.
בשנת 1913 פרץ ויכוח גדול, שנקרא ״מלחמת השפות״: הוחלט שבטכניון שעמד לקום בחיפה ילמדו בגרמנית, ומורים ותלמידים רבים מחו ושבתו. בסוף הוחלט שהלימודים יהיו בעברית. בתקופת המנדט הבריטי הייתה העברית אחת משלוש השפות הרשמיות, לצד אנגלית וערבית. כך, בתוך כמה עשרות שנים, הפכה העברית לשפה שמיליוני אנשים מדברים בה — מקרה נדיר מאוד בתולדות השפות.
העברית היום
היום העברית היא שפת האם של מיליוני אנשים, ושפת היומיום של רוב מי שחי בישראל. כותבים בה ספרים, שירים, מאמרים מדעיים ותוכנות מחשב. היא ממשיכה להשתנות: מילים חדשות נכנסות לשפה, חלקן משפות אחרות וחלקן מחודשות לפי שורשים עבריים, והאקדמיה ללשון מפרסמת מונחים חדשים. תחיית העברית נחשבת למקרה חריג בעולם, ובלשנים מארצות שונות חוקרים אותה כדי להבין איך שפה יכולה לחזור להיות שפת דיבור. בערים רבות בישראל יש רחוב על שם בן־יהודה, ויום הולדתו, כ״א בטבת, מצוין כיום השפה העברית.