עצי פיסטוק גדלים בבר באזורים היבשים של איראן, אפגניסטן ומרכז אסיה, ובני אדם אספו ואכלו פיסטוקים כבר לפני אלפי שנים. בספר בראשית שולח יעקב למצרים מתנה שכוללת ״בטנים ושקדים״ — ורבים מזהים את ה״בטנים״ כפיסטוקים.
עץ הפיסטוק אוהב קיץ חם ויבש וחורף קר. יש עצים זכריים ועצים נקביים, והרוח מאביקה. הפירות גדלים באשכולות, וכשהם מבשילים בסוף הקיץ, הקליפה הקשה נסדקת — ״מחייכת״. בישראל מגדלים פיסטוקים בעיקר בנגב ובצפון.
האלה האטלנטית — עץ גדול שגדל בטבע בגליל, בגולן ובנגב — היא קרובת משפחה של הפיסטוק, ויש שמרכיבים עליה פיסטוק. הפיסטוק הוא אגוז עץ, ומי שאלרגי לאגוזים נזהר גם ממנו.